תשכ"ג.
מרנן ורבנן גדולי ישראל, חברי מועצת גדולי התורה, מתכנסים כדרכם אחת לתקופה ועוסקים בשלל נושאים בוערים שעל הפרק.
שני נציגים ועסקנים בולטים מקרב היהדות החרדית מעלים על השולחן בעיה כאובה. מדובר בהרב שלמה יעקב גרוס ז"ל ולהבל"ח הרב שמואל שמעלקא הלפרט הי"ו, שניהם שימשו חברי כנסת בשורות אגודת ישראל.
שמעו זאת גדולי ישראל, דנו, שקלו וטרו בסוגיה בכובד ראש. אחר, נמנו וגמרו כי יש לפתוח מדרשות מיוחדות שבהן יקבלו התלמידים הכשרה מקצועית, לצד לימודי קודש. אם אינם מסוגלים להקדיש את מעייניהם ללימוד, לפחות יגדלו 'בעלי בתים' שינהלו בית יהודי כשר היודעים לפתוח גמרא, לצד עיסוקם בהבאת פרנסה לביתם, בבוא היום.
משנתנה מועצת גדולי התורה את ברכת הדרך, יצאו השניים למלא את המשימה. המדרשה הראשונה נפתחה ברחובות תחת השם 'בית שלמה', השנייה - בשכונת 'אחוזת נפתלי' הסמוכה לטבריה.
במבנים הנטושים ב'אחוזת נפתלי' שאליהם נכנסו התלמידים, שכן קודם לכן מוסד לנערים מבתים שונים, שעליהם פיקחו ה'פעילים' מארה"ב. לאחר שהמקום ננטש, התנחלו בהם מנהלי המדרשה והתלמידים. לאחר זמן מה, נרכש שטח בטבריה עילית, והמדרשה העתיקה משכנה לשם.
זה היה לפני ארבע שנים. בשל התגברות תופעת הנושרים מהישיבות, כאשר נוצר צורך למצוא מענה מידי לנוער זה, החליטה הנהלת המוסדות להירתם ולמצוא פתרונות לבעיה קשה וכאובה זו. מבית ספר "יד חרוצים" שונה שם המוסד למדרשת "נחלת יעקב" ע"ש הרב ש. יעקב גרוס ז"ל, )אשר בצוואתו הדגיש את ערכם של בתי הספר המקצועיים ואשר "יבא הזמן שהרבה יהודים חרדים ידעו להעריך את חשיבותם של בתי ספר אלו" כלשונו(. סגל ההוראה וההדרכה הוותיק הוחלף, כך שיתאים למצבת התלמידים החדשה. מכאן ואילך, כך הוחלט, קולטים במוסד רק נערים בוגרי תלמודי תורה ותלמידי ישיבות מקרב הזרם החרדי המובהק. אין פשרות בנידון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה